בחלק הראשון הבנו מדוע אי אפשר להתאים מגבר לרמקול לפי Watts בלבד.
עכשיו נענה על שאלה שמבלבלת לא מעט אנשים: מה מסוכן יותר – מגבר חלש מדי או מגבר חזק מדי?
התשובה מעט מפתיעה: שני המצבים עלולים לגרום נזק אם משתמשים במערכת בצורה לא נכונה.
האם מגבר חלש יכול לפגוע ברמקול?
כן.
נניח שחיברנו רמקולים למגבר קטן יחסית ואנחנו רוצים לקבל מהם עוצמה גבוהה מאוד. אנחנו ממשיכים להעלות את הווליום עד שהמגבר מגיע לגבול היכולת שלו.
כאשר מגבר נדרש לספק יותר ממה שהוא מסוגל לספק בצורה נקייה, הוא עלול להיכנס למצב שנקרא Clipping.
במקום לשחזר את האות בצורה תקינה, פסגות האות נקטמות ונוצר עיוות משמעותי.
מעבר לכך שהצליל מתחיל להיות אגרסיבי ולא נקי, מצב כזה עלול להעמיס על רכיבי הרמקול ובמיוחד על הטוויטר.
לכן המשפט “מגבר חלש לא יכול להזיק לרמקול חזק” אינו נכון.
אם צריך לדחוף את המגבר באופן קבוע לקצה כדי לקבל את עוצמת ההאזנה הרצויה – כנראה שההתאמה אינה נכונה.
ומה אם המגבר חזק יותר מהרמקול?
גם כאן המספרים יכולים להטעות.
נניח שהרמקול מוגדר על ידי היצרן לטווח הגברה מומלץ של עד 150W והמגבר מסוגל לספק 200W. זה לא אומר שהרמקול יקבל 200W בכל רגע.
המגבר מספק הספק בהתאם לאות ולעוצמת ההאזנה.
לכן מגבר בעל יכולת גבוהה יותר יכול לעבוד מצוין עם רמקול שהדירוג שלו נמוך יותר – כל עוד משתמשים במערכת בצורה נכונה ולא שולחים לרמקול הספק מעבר ליכולת שלו.
למעשה, במקרים רבים עדיף מגבר עם רזרבה מסוימת מאשר מגבר שנמצא כל הזמן בקצה היכולת שלו.
מה זה Headroom?
Headroom הוא מרווח היכולת של המערכת להתמודד עם פסגות רגעיות בעוצמה.
מוזיקה וסרטים אינם אות קבוע. קטע יכול להיות שקט מאוד וברגע אחד להגיע לפסגה חזקה – תוף, ירייה, פיצוץ או מעבר מוזיקלי דינמי.
מגבר עם רזרבה מתאימה יכול להתמודד עם הפסגות האלה בצורה נקייה יותר מבלי להגיע מיד למגבלות שלו.
אבל Headroom אינו אומר שצריך לקנות את המגבר החזק ביותר שאפשר למצוא. המטרה היא רזרבה נכונה, לא כוח ללא גבול.
ווליום אינו מד הספק
עוד טעות נפוצה היא לחשוב שמיקום כפתור הווליום מספר לנו כמה מההספק של המגבר אנחנו מנצלים.
לדוגמה, אם הווליום נמצא על 50%, זה לא אומר שאנחנו משתמשים ב-50% מה-Watts.
עוצמת האות תלויה גם במקור, בהקלטה, ברגישות הרמקולים, במבנה בקרת העוצמה ובגורמים נוספים.
לכן אי אפשר להסתכל על מיקום הכפתור ולהסיק כמה כוח המגבר מספק באותו רגע.
מרחק ההאזנה משנה הכול
גם רמקול נציל ומגבר איכותי צריכים להתמודד עם חוקי הפיזיקה.
ככל שאנחנו מתרחקים מהרמקול, עוצמת הקול שמגיעה אלינו יורדת.
לכן מערכת המיועדת להאזנה ממרחק של שני מטרים יכולה לדרוש הרבה פחות הספק ממערכת שרוצים להפעיל בעוצמה גבוהה בחלל גדול וממרחק של חמישה מטרים.
גם מבנה החדר משפיע: חלל פתוח, סלון שמתחבר למטבח ותקרה גבוהה שונים מאוד מחדר האזנה קטן וסגור.
מוזיקה וקולנוע אינם אותו דבר
במערכת סטריאו אנחנו מפעילים בדרך כלל שני ערוצים. ברסיבר קולנוע ביתי יכולים לעבוד במקביל שבעה, תשעה או אפילו יותר ערוצים.
לכן ברסיבר חשוב במיוחד להבין כיצד נמדד נתון ההספק.
רסיבר שמוצהר לדוגמה כ-120W לערוץ לא בהכרח מסוגל לספק 120W לכל תשעת הערוצים בו-זמנית. וזה לא אומר שהמוצר אינו טוב – פשוט צריך לקרוא את המפרט בצורה נכונה.
להקשיב לסימני האזהרה
מערכת אודיו אינה אמורה להישמע כאילו היא נאבקת.
אם בעוצמה גבוהה הצליל הופך לצורם, דחוס או מעוות – לא ממשיכים להעלות את הווליום.
עיוות הוא סימן לכך שאחד מרכיבי המערכת עלול להתקרב למגבלות שלו.
מגבר ורמקול שמתאימים זה לזה צריכים לאפשר להגיע לעוצמת ההאזנה הרצויה בצורה נקייה, עם רזרבה סבירה וללא מאמץ קבוע בקצה היכולת.
בחלק הבא
נעבור מהתיאוריה לפרקטיקה ונבנה שיטה פשוטה לבדיקת התאמה: איך קוראים מפרט של רמקול, אילו נתונים מחפשים במגבר, איך מתחשבים בגודל החדר ובמרחק ההאזנה, ומה צריך לבדוק לפני שקונים.
