הבעיה המרכזית בהעברת אות אופטי היא פיזור האור. חלק מהאור אמנם מגיע ליעד, אבל רק אחרי שהוא מקפץ בין דפנות הסיב — כמו כדור ביליארד שנוגע בדפנות השולחן — ולכן הוא מגיע באיחור.
החלק המאוחר הזה של האות מקשה על המפענח שבצד השני לקרוא את המידע נכון, ולעיתים מונע זאת לחלוטין. התוצאה היא רוחב פס אפקטיבי נמוך יותר.
סיב בטוהר גבוה ובפיזור נמוך מצמצם את התופעה ומאפשר לאות לעבור שלם, גם בכבל ארוך.
